בחודשים האחרונים, גל לא שגרתי של אמנות דיגיטלית תפס את תשומת הלב בפלטפורמות מדיה חברתית. הידוע בשם "ישו השמפיניון", התמונות הביזאריות המיוצרות ב-A.I. מציגות את הדמות האיקונית המיוצרת מעשבי תיבול עצומים, ותפסו את פייסבוק בסערה. מגמה זו היא הפן החדש של "סלופ" אונליין, הכמויות העצומות של תוכן משוגע נוצר באתיות ע"י א.י., שנועד לעסוק ולבדר את המשתמשים.
פנומן זה, שאינו מוגבל לז'אנר אחד, ראה תיאורים סוריאליסטיים של ילדים עם יצירות אמנות מורכבות שלכאורה הם יצרו, בעוד הכיתובים מבקשים הכרה. העיתונאי מקס ריד חקר את הנישה הדיגיטלית המוזרה הזו, וחשף כי יוצרי תוכן מאזורי קניה ווייטנאם עומדים מאחורי התמונות הוויראליות הללו, מתנסים כדי להבין מה מושך את הקהל האמריקאי ביותר.
למרות שמגמות אלה נראות כאילו הן מאבדות מומנטום, פלטפורמות כמו טוויטר ממשיכות להציג אותן. במקביל, המיליארד הטכני מארק צוקרברג מדמיין עתיד שבו תוכן מונע ב-A.I. שופע בפייסבוק ואינסטגרם, יוצר קטגוריות חדשות של מעורבות.
בתוך הכאוס האומנותי הזה, ז'אנר עדין יותר עולה: "סלופ טבע". הנופים המדהימים הללו, נופי סתיו ופלאי שמיים לעיתים נראים מבריקים מדי, מסמנים את המקורות המלאכותיים שלהם. בינתיים, "סלופ רכוש" מפתה את המשתמשים עם תמונות של בתים אידיליים ופנינים חלומיות.
האסטרטגיה שמאחורי יצירות אלה נועדה לעורר תגובות, כאשר הדברים המוזרים מושכים אינטראקציה ודיאלוג. אלו שמאמינים ואלו שמפקפקים מתאגדים, ודוחפים פוסטים למעמד ויראלי. עדיין, רבים מהמשתמשים מתפנקים בתוכן הזה לא מתוך צורך באותנטיות, אלא כהימלטות קצרה ונעימה מהשגרה.
ההתמזגות הזו של אשליה ו-realita מעוררת עניין וספקנות, ומעוררת את הצופים לשאול לגבי אמונתם במדיה הדיגיטלית.
העלייה של "אמנות סלופ": תוכן מונע ב-A.I. שמעצבת את הנוף הדיגיטלי של האנושות
בעולם האמנות הדיגיטלית המשתנה כל הזמן, מגמה חדשה הידועה בשם "אמנות סלופ" כובשת את משתמשי המדיה החברתית ברחבי העולם. התמונות הביזאריות והמיוצרות ב-A.I. הללו מגדירות מחדש את חווייתנו באינטרנט, ומאירות כיצד הטכנולוגיה משפיעה גם על היצירתיות וגם על התנהגות הצרכנים.
ההשפעה האנושית מאחורי יצירות ה-A.I.
תמונות "ישו השמפיניון", יחד עם יצירות ביזאריות אחרות, אינן סתם תאונות של אינטליגנציה מלאכותית. במקום זאת, הן נוצרות על ידי יוצרי תוכן מאזורי קניה ווייטנאם. היוצרים הללו אינם פשוט מאכילים את האלגוריתמים ברעיונות אקראיים; הם מבצעים ניסויים כדי לקבוע אילו סוגי תוכן תופסים את תשומת הלב של קהלים מערביים, במיוחד בארה"ב. מטרתם היא ליצור תוכן שמושך מאוד שמטשטש את הגבול בין מה שהוא אמיתי לדמיון.
השלכות על האנושות והטכנולוגיה
כאשר תוכן המיוצר על ידי A.I. הופך להיות יותר נפוץ, זה מעלה שאלות חשובות לגבי אותנטיות במדיה הדיגיטלית. עם הטכנולוגיה שמעצבת את תפיסותינו יותר ויותר, היכן אנו מציבים את הגבול בין אמת לאשליה? כיצד זה משפיע על היכולת שלנו להבחין בין עובדות לדמיון? התערובת הזאת בין מציאות לאשליה מאתגרת את כישורי העריכה שלנו ומעלה אותנו להיות ציניים יותר לגבי מה שאנחנו רואים באינטרנט.
יתרונות וחסרונות של "אמנות סלופ" מונעת ב-A.I.
אחד היתרונות של סוג תוכן זה הוא היכולת שלו לעסוק ולבדר, מספק מפלט רגעי מהחיים היומיום. הוא יכול לעורר יצירתיות ולעודד שיחות בין קהלים מגוונים. עם זאת, החיסרון כולל את הפוטנציאל למידע שקרי ולבלבול, כאשר חלק מהאחרים עלולים להיאבק להפריד בין תוכן אותנטי ליצירות מלאכותיות.
מחלוקות סביב תוכן ויראלי מונע ב-A.I.
למרות הפופולריות שלו, "אמנות סלופ" אינה חפה מהמחלוקות. המיזוג המכוון של מציאות עם תמונות סוריאליסטיות יכול להטעות את הצופים, עלול לפגוע באמון בפלטפורמות הדיגיטליות. האם זה אתי עבור חברות להשתתף ולקדם תוכן שמתפתח על סמך מידע שגוי? השיקולים האתיים הללו הם חיוניים כאשר אנו Navigating את הגבול הדיגיטלי החדש הזה.
מסתכלים קדימה: העתיד של תוכן מונע באינטליגנציה מלאכותית
תאגידי הטכנולוגיה כמו מארק צוקרברג רואים עתיד שבו תוכן המיוצר ב-A.I. הוא חלק אינטגרלי מהפלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם. החזון הזה מעלה שאלות נוספות לגבי שליטת התוכן ותפקיד הטכנולוגיה בעיצוב האינטראקציות החברתיות שלנו.
כשאנחנו ממשיכים להתמודד עם ההשלכות של תוכן שנוצר ע"י A.I., דבר אחד ברור: המפגש בין טכנולוגיה לאמנות מעצב את הנוף הדיגיטלי בדרכים חסרות תקדים. בין אם זהו חידוש שמקבלים או ביקורת שמטילים עליו, את השפעת "אמנות סלופ" על קיומנו הדיגיטלי אי אפשר להתעלם ממנה.
למידע נוסף על חידושי טכנולוגיה, בקרו ב- TechCrunch או עבור מגמות מדיה חברתית, חקרו את Social Media Today.
